צילום עבור הבונדס, שנות השישים
צילום עבור הבונדס, שנות השישים (צילום יחצ)

תערוכה על תולדותיה של האופנה הישראלית תפתח הערב בירושלים

"מתוך התערוכה, אפשר בהחלט ללמוד שיש אופנה ישראלית, יש סגנון ישראלי ויש מאפיינים ששייכים למקום" אמרה נגה אליאש זלמנוביץ' מאוצרות הערוכה

הערב (יום רביעי) תפתח במוזיאון ישראל בירושלים התערוכה 'מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי'. התערוכה, אותה יזמה תמרה יובל ג'ונס המשמשת בה גם כיועצת, היא הראשונה בארץ בסדר גודל שכזה המוקדשת ועוסקת כולה באופנה ישראלית. בין היתר, היא תסקור את הסגנונות, ההשפעות, המעצבים והבגדים הישראלים החל מהעשורים שקדמו לקום המדינה ועד ימינו. התערוכה כוללת כמאה וחמישים פריטים המוצגים בארבעה חללים נושאיים. אוצרות: דייזי רקח-ג'יברה (אוצרת אחראית), נגה אליאש-זלמנוביץ' ואפרת אסף-שפירא.

״בשנת השבעים למדינה אנו שמחים להכניס את עיצוב האופנה המקומי בשערי מוזיאון ישראל" אמר עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל "סיפורה של תעשיית האופנה וסיפורם של המעצבים שזורים בסיפור החברה הישראלית ובערכים שעיצבו אותה. האופנה, שבמהותה היא מוחצנת ובת חלוף, מקבלת משמעות חדשה כשהיא הופכת לעדשה שמבעדה נבחנים ערכינו״.
למרות דבריו של ברונו, אין זו הפעם הראשונה שאופנה נכנסת למוזיאונים בארץ. כך למשל, הוצגה התערוכה 'אתא': סיפור על מפעל, אופנה וחלום במוזיאון ארץ ישראל וממש לאחרונה התערוכה 'ז'ה טם: רונית אלקבץ' במוזיאון העיצוב חולון והתערוכה 'צווארון כחול לבן' שהוצגה בבית האמנים בתל אביב. לצד אלה, הוצגו לא מזמן גם תערוכות של צלמי אופנה ישראלים ובהן התערוכה 'בן לם: אופנה במערכת' במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית והתערוכה 'גולי כהן: Patina' בגלריה ויטרינה שבמכון הטכנולוגי חולון.

פוסטר 35 שנה לאתא
פוסטר 35 שנה לאתא (צילום יחצ)

יקר המציאות

"ברור היה לנו שתערוכות אופנה בעולם הן דבר נפוץ ושיש הבנייה מסוימת של איך אמורה להיראות תערוכה שכזו. כל זה קשור, ללא ספק, באפן בו התרגלנו לצרוך אופנה" אומרת נגה אליאש-זלמנוביץ', מאוצרות התערוכה "ברגע שהוחלט על קיום התערוכה ומכיוון שאין לנו מחלקת אופנה במוזיאון, הוקם צוות רב תחומי שהיה אמון על קידומה. כך, התערוכה מדברת על מספר רבדים ובהם תרבות, חברה, היסטוריה ולצדם, כמובן, עיצוב אופנה, אסתטיקה של אופנה וכדומה".

בבסיס התערוכה המתבוננת בלבוש שנוצר בישראל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו עומד תחקיר ואוצרות מקיפים שנמשכו כשנה וחצי. מגמות מרכזיות באופנה בישראל, כגון סמליות דתית ולאומית, מקומו של הלבוש המסורתי היהודי והערבי, השפעת נוף המקום על מעצבי האופנה, האידאולוגיות השונות – הסוציאליזם מצד אחד והליברליזם מהצד האחר – כל אלו נחקרו לעומק ושולבו כחלק בלתי נפרד במהות התערוכה. עוד במסגרת המחקר לקראת התערוכה, עשו האוצרות שימוש רב בעיתונות תקופתית ואף ייחסו את ראשית ימיה של האופנה הישראלית לפעם הראשונה בו הופיע מדור אופנה בעיתון 'השקפה' בשנת 1904. "זו הפעם הראשונה בימי חייה תבוא האפנה בשערי העיתונות העברית" כתבה אז חמדה בן יהודה כשהצהירה על עידן עיתונאי ואופנתי חדש.

ששון קדם
ששון קדם (צילום יחצ)

"הבעיה המרכזית שעמדה בפנינו כאוצרים לקראת התערוכה הייתה העובדה שהארכיונים בארץ מאוד מצומצמים וגם האוספים והכתוב דלים יחסית. פה ושם יש אספן משוגע לדבר המחזיק באוסף כזה או אחר. גם מארכיון שנקר ומאוסף גוטקס השאלנו מספר פריטים מצומצם יחסית מתוך כמאה וחמישים המוצגים בתערוכה" מסבירה אליאש-זלמנוביץ' "האיסוף החל למעשה במענה על השאלה מה אנחנו בעצם מחפשות ורק אחר כך יצאנו לדרך שהייתה בהחלט ארוכה. מהר מאוד, הסתבר לנו שגם מעצבי האופנה הגדולים שהיו כאן לא ממש יצרו ארכיונים וכך, כשמצאנו למשל בגד נדיר של המעצב גדעון אוברזון מראשית דרכו בשנות השישים, השמחה הייתה גדולה".

האחים מוסלין
האחים מוסלין (צילום אסף עיני)

אופנה היא לא רק אופנה

וכך, התערוכה היא מסע גילוי בו יחשפו המבקרים לשינויים ולתמורות בעולם האופנה הישראלית באמצעות פריטי לבוש מוכרים יותר ופחות, רישומים, צילומי אופנה וסרטים, שיוצגו בה ויפרשו לראשונה את התמונה הרחבה של עולם העיצוב ותעשיית האופנה בישראל. "התערוכה מחולקת לארבעה חללים" מסבירה אליאש-זלמנוביץ' "בראשון יוצגו השראות המקום הפיזי לצד השפעות הנוף התרבותי המגוון. בחלל השני, תוצג האופנה לאור שתי האסתטיקות המכוננות של מדינת ישראל – הצנע ואופנת העילית. בחלל השלישי, יוצגו סרטים המעידים על תעשיית האופנה המקומית בשנות ה 60-70 ובחלל הרביעי, נשאלת השאלה מה זה ליצור אופנה ישראלית עכשווית לאור אותה היסטוריה. ביציאה מהתערוכה, מוקרנים סרטי עבודות גמר של בוגרים מהאקדמיות לאופנה בארץ".

אמיר מארק
אמיר מארק (צילום יחצ)

דרך כל אלו יוכלו המבקרים להתבונן על מגמות מרכזיות באופנה בישראל המהוות נושאי חתך על זמניים, כגון, סמליות דתית ולאומית; השפעות של הלבוש המסורתי היהודי והערבי; המפגש הפיזי בין מעצבי האופנה ונוף המקום; המתח האידיאולוגי בין הסוציאליזם ובורגנות ובין אופנה מקומית לאופנה כלל עולמית. "התערוכה נוגעת בהמון נושאים" מסבירה אליאש-זלמנוביץ' "אחד הדברים הברורים הוא שיש כאן בליל מאוד ייחודי של מהגרים דבר הניכר גם בביוגרפיות של המעצבים. מתוך התערוכה, אפשר בהחלט ללמוד שיש אופנה ישראלית, יש סגנון ישראלי ויש מאפיינים ששייכים למקום. כל זה בא לידי ביטוי בתעשייה, בעיצוב אופנה, בתצוגות אופנה, בעיתונות אופנה ובצילום אופנה שבהחלט היו כאן במהלך מאה השנים האחרונות".

משכית
משכית (צילום בן לם)

התערוכה עד ינואר 2019

אולי יעניין אותך גם...