בחירות 2019, חדשות 13

עד 120: מהם השמות המפתיעים שמסתתרים בתחתית הרשימות לכנסת?

באופן מסורתי הצבה בסוף הרשימה מסמלת כבוד. מיו"ר הכנסת לשעבר, דרך יד ימינו של שמיר ועד המשורר המוכר - אלה האנשים שיכולים להגיד בגאווה שהם הגיעו למקומות האחרונים

מחקרים אקדמאיים וסקרי דעת קהל מראים שברמה הפרסונאלית מרבית הישראלים מצביעים בהתאם לזהות יו"ר המפלגה ולא בהתייחס ליתר חברי הרשימה. למרות זאת, בשבועות שלפני סגירת הרשימות לכנסת ראשי המפלגות מנסים להרכיב את הרשימה האיכותית ביותר, כשבין המועמדים מתנהל מאבק גלוי (פריימריז) או סמוי (ועדה מסדרת) על התברגות במקום גבוה ככל שניתן.

סביר להניח שמרבית הציבור מכיר את ראשי המפלגות, ואולי אף את החמישייה או העשירייה המובילה, בהתאם לבולטות של המפלגה. מנגד, ככל שמתרחקים מפסגת הרשימה השמות הופכים להיות פחות מוכרים ושמורים בעיקר לפעילי המפלגה או למועמדים שנדחקו בפריימריז למקומות הנמוכים. עם זאת, נבירה בתחתית הרשימה בחלק מהמפלגות מגלה דווקא שמות מוכרים מאוד, שנמצאים שם באופן סמלי, כמעין הכרת תודה לפועלן של אותן דמויות.

בין המועמדים המפתיעים ניתן למצוא את אחד מראשי הערים הבולטים בישראל, יו"ר כנסת לשעבר, שרים בכירים לשעבר וחברי כנסת שסיימו את תפקידם במשכן כבר לפני שלושה עשורים. מיד ימינו של ראש הממשלה יצחק שמיר, דרך בן טיפוחיו של שמעון פרס ועד המשורר שזוכה לכבוד בפעם השלישית ברציפות – הכירו את השמות שמסתתרים בתחתית הרשימות לכנסת.

 שמעון פרס, יצחק שמיר
 

בן טיפוחיו של שמעון פרס ויד ימינו של יצחק שמיר (מארק נימן, צביקה ישראלי)

 

לכל האירועים המרכזיים בדרך אל הקלפי

סגנית השר שביקרה יצירות אמנותיות שלושה עשורים לפני מירי רגב

במפלגת השלטון בחרו לתת כבוד לשרים ולחברי כנסת שהיו דמויות מפתח בעברה הרחוק של המפלגה. במקום ה-120 ניתן למצוא את בנימין משה ניסים, שמחזיק בתואר חבר הכנסת הצעיר ביותר שנבחר אי פעם, לאחר שהחל את כהונתו עוד בטרם מלאו לו 25 שנים. ניסים, שיום לאחר הבחירות יחגוג יום הולדת 84, היה בשנות השמונים סגנו של ראש הממשלה דאז יצחק שמיר, וכיהן גם כשר האוצר וכשר המשפטים.

במקום ה-119 נמצאת דמות שאולי אין לה ברזומה תואר של שר, אך סביר להניח שמוכרת הרבה יותר לציבור הישראלי. חבר הכנסת לשעבר זלמן שובל, שכיהן גם כשגריר ישראל בארה"ב. מיד אחריו ברשימה חברת הכנסת לשעבר מרים גלזר-תעסה בת ה-89. היא אמנם לא הייתה שרה, אך כיהנה כסגנית שר בשני משרדים: חוץ והחינוך, התרבות והספורט. שלושה עשורים לפני שהשרה מירי רגב ביקרה בחריפות יצירות אמנותיות, עשתה זאת גם גלזר-תעסה, בהתייחסה לכאלו שחרגו לדעתה מהמקובל. כך למשל טענה כי המדינה אינה צריכה לממן את ההצגה "ייסורי אויב" של חנוך לוין כיוון שכל מה שיש בה הוא "גבר עירום תלוי שכל ערוותו מתנדנדת".

 מירי רגב, מרים גלזר תעסה
 

מירי רגב, מרים גלזר תעסה ( רויטרס)

 

במקום ה-117 ברשימת הליכוד הוצב יוסי אחימאיר. גם הוא כיהן כחבר כנסת מטעם המפלגה. עם זאת, בטרם בחירתו היה אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה דאז יצחק שמיר. בראשית דרכם המשותפת הוא שימש כעוזרו ויועצו הפוליטי, לאחר מכן הפך גם לראש לשכתו ולדוברו, ומתוקף תפקידו כתב נאומים רבים שנשא שמיר. אחימאיר, שהפך להיות יד ימינו של שמיר, ניהל גם את טקס הלווייתו של ראש הממשלה השביעי לפני כשבע שנים. אחיו הוא איש התקשורת הוותיק יעקב אחימאיר.

יו"ר הכנסת לשעבר שימלאו לו 96 שנים ביום הבחירות

גם במפלגת העבודה, כמו בליכוד, יש מסורת ארוכת שנים ולכן גם רשימת השמות המוכרים במקומות האחרונים ארוכה במיוחד, כשכל אחד מהמועמדים שהוצבו בשמונת המקומות האחרונים ברשימה מוכר לציבור הישראלי. במקום ה-120 ניצב שלמה הלל שביום הבחירות יחגוג יום הולדת 96. הלל שהחל את דרכו כחבר כנסת מן המניין, הפך ליו"ר הכנסת ה-11 וכיהן כשר בשני משרדים: הפנים והמשטרה. בשנת 1993 הוא התמודד על מועמדות מפלגת העבודה למשרת נשיא המדינה, אך הפסיד לעזר ויצמן, שנבחר בסופו של דבר לתפקיד. בשנת היובל למדינה הוענק להלל פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

מיד לאחר הלל ברשימה ניצב אהרן ידלין, גם הוא חתן פרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה. ידלין היה חבר כנסת ושר החינוך באמצע שנות שבעים. בנו הוא אלוף (במיל') עמוס ידלין, שכיהן כראש אמ"ן (אגף המודיעין). במקום ה-118 הוצב חבר הכנסת לשעבר, עוזי ברעם, שכיהן גם כשר הפנים וכשר התיירות מטעם מפלגת העבודה לפני כשני עשורים. אחריו ברשימה, משה שחל, פוליטיקאי נוסף שכיהן כחבר כנסת וכשר. שחל דמות מזוהה מאוד במפלגת העבודה כיהן כשר האנרגיה והתשתיות, שר התקשורת וכשר לביטחון הפנים.

 שלמה הלל, יושב ראש הכנסת ה11
 

שלמה הלל, יושב ראש הכנסת לשעבר (דוברות הכנסת)

 

גם בהמשך הרשימה שיבצה מפלגת העבודה שרים וחברי כנסת מעברה. המקום ה-116 נשמר לרענן כהן, שכיהן כשר העבודה הרווחה וכיו"ר הקואליציה. ואילו במקום ה-115 הוצב אופיר פינס, אף הוא כיהן כיו"ר הקואליציה, אך מוכר יותר נוכח תפקידיו כשר הפנים וכשר המדע, התרבות והספורט.

במקום ה-114 הוצב אחד מבכירי מפלגת העבודה בתחילת המילניום: עמרם מצנע. ראש עיריית חיפה לשעבר, שנבחר לראשות המפלגה בשנת 2002 והפסיד לאריאל שרון בקרב על ראשות הממשלה. מאז שימש מצנע גם כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם ואף חזר לכנסת לקדנציה קצרה מטעם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני. מקום אחד מעל מצנע הוצב ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, שמכהן בתפקידו במשך שני עשורים, ורק לפני ארבעה חודשים נבחר פעם נוספת לתפקיד, לאחר שגבר על סגנו לשעבר, אסף זמיר, שמאז הצטרף למפלגת "כחול לבן".

משורר כחול לבן

בניגוד לליכוד ולמפלגות נוספות, בכחול לבן המקום ה-120 שמור לאיש רוח. זו הפעם השלישית ברציפות שבה המשורר, הסופר והאמן רוני סומק מוצב במקום הזה. אחרי פעמיים ברשימת יש עתיד, גם המעבר לרשימה מאוחדת עם חוסן לישראל לא שינתה את הריטואל הקבוע. סומק, יליד עיראק בן 67, הוא אחד ממייסדי יש עתיד לפני שבע שנים ומאז זוכה למעמד הסמלי מיו"ר המפלגה, יאיר לפיד.

 רוני סומק, משורר, סופר ואמן ישראלי
 

המשורר רוני סומק - מוצב במקום ה-120 בכחול לבן (החדשות 13)

 

אורון, ביילין וכהן: תמונת ראי להנהגת מרצ בעשור הקודם

לצד השמות החדשים שהצטרפו לעשירייה הראשונה ברשימת מרצ קשה שלא לשים לב שארבעת המקומות הראשונים שמורים לחברי כנסת מכהנים, רובם כבר יותר מקדנציה אחרת. מבט על תחתית הרשימה מספק מעין תמונת ראי להנהגה המפלגה בעשרים השנים האחרונות. במקום ה-120 שובץ חיים אורון, המכונה "ג'ומס". אורון, שמכהן כיום כיו"ר החברה להגנת הטבע, היה חבר כנסת פעיל, שר החקלאות ובבחירות לכנסת ה-18 (2009) אף עמד בראש הרשימה.

במקום ה-119 שובץ פוליטיקאי נוסף שעמד בראש המפלגה – יוסי ביילין. חבר הכנסת, שעשה את רוב דרכו הפוליטית במפלגת העבודה כבן טיפוחיו של שמעון פרס, ואף היה שר המשפטים מטעמה, הגיע לבסוף למפלגת מרצ, לאחר שלא הוצב במקום ריאלי בבחירות לכנסת ה-16 (2003). ביילין, היה אחד מיוזמי הסכם אוסלו ויוזמת ז'נבה – ונחשב לאחד הפוליטיקאים המוכרים ביותר במחנה השמאל. בנו, גיל ביילין, הוצב במקום ה-32 ברשימת מפלגת העבודה.

במקום ה-117 הציבה מרצ את רן כהן, שכיהן כשר התעשייה והמסחר, ואף התמודד לראשות המפלגה לפני כעשור, אך הפסיד לאורון. מקום אחד לפניו הוצבה נעמי חזן, כיום פרופ' למדעי המדינה ולימודי אפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך עד לפני עשור וחצי כיהנה כחברת כנסת מטעם המפלגה. במקום ה-114 הוצב אבשלום (אבו) וילן, גם הוא חבר כנסת לשעבר של מרצ, וכיום מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

 חיים אורון, יוסי ביילין, ורן כהן
 

חיים אורון, יוסי ביילין, ורן כהן (החדשות 13)

 

מדב חנין ועד חנין זועבי

במפלגת רע"ם-בל"ד, שבשלב זה מועמדותה נפסלה ע"י ועדת הבחירות המרכזית, לא הרחיקו לפוליטיקאים ותיקים ושריינו את המקומות האחרונים ברשימה לחברי הכנסת שהובילו את המפלגה בשנים האחרונות. במקום ה-120 מוצב יו"ר המפלגה עד לפני כמה חודשים, ג'מאל זחאלקה, שהודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות וקיבל את המקום הסמלי מראשי המפלגה. במקום ה-118 הוצבה דמות שמוכרת אפילו יותר לציבור הישראלי – חנין זועבי, חברת הכנסת שעוררה פרובוקציות רבות במשכן ואף השתתפה במשט המרמרה לרצועת עזה בשנת 2010.

במפלגת חד"ש-תע"ל בחרו לתת כבוד לשניים מעמודי התווך של מפלגת חד"ש. במקום ה-117 הוצבה תמר גוז'נסקי, מחברות הכנסת המוכרות ביותר בעשורים האחרונים. גוז'נסקי, קומוניסטית בהשקפתה, הייתה פעילה במק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) וקידמה את זכויות העובדים, זכויות האישה והילד ואת זכויות האדם בכללותם. בשנת 1977 נמנתה עם מייסדי חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון).

 חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה
 

חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה (רויטרס)

 

חבר כנסת יהודי נוסף, שקיבל כבוד מבכירי המפלגה הוא דב חנין, שהוצב במקום ה-112. חנין, שכיהן כחבר כנסת במשך ארבע קדנציות, בחר לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולא להתמודד בבחירות הקרובות. חנין היה אחד הפרלמנטרים הבולטים ביותר בכנסת, ובשנת 2008 אף ניסה את מזלו בהתמודדות על ראשות עיריית תל אביב-יפו, אך הפסיד לרון חולדאי.